top of page

עריכה

עולם העריכה נחלק בגדול לעריכת לשון ועריכת תוכן, אבל תחת כל אחת מהכותרות הללו יש רמות שונות, ולא תמיד ברור איפה עובר הגבול. מה שקובע את ההבדלים הוא למעשה מידת ההתערבות בטקסט. וזו תלויה גם בהכשרה המקצועית, אך גם באופייה של העורכת ובמנדט שניתן לה.
עורכת הלשון תתקן קודם כול את השגיאות בעברית; אם היא נוטה להתערב יותר, היא תציע לפעמים דרכים לשפר.

ניקח לדוגמה משפט קצר: "הספר 'אנה קרנינה' נכתב על ידי טולסטוי בשנת 1877." 
אז קודם כול, לא על ידי אלא בידי (על ידי = באמצעות; לא מתאים כאן). אבל היום מקובל לנקוט כמה שפחות לשון סבילה, ולכן: "טולסטוי כתב את הספר בשנת 1877." עד כאן העברית היבשה. וכעת – בהתאם להקשר ולסוג הטקסט – העורכת יכולה לשנות את סדר המילים: "את 'אנה קרנינה' כתב טולסטוי ב-1877," ואפילו להציע להוסיף: "ארבע שנים אחרי 'מלחמה ושלום'." נכון, זו כבר עריכת תוכן, אבל אם זה מה שנכון לטקסט, למי אכפת מההגדרות?  
ויש עוד דרגות התערבות: לשנות את סדר המשפטים בפסקה, את סדר הפסקאות בפרק, לאחד פסקאות, לקצר במקומות שהדברים חוזרים על עצמם וכך הלאה. האפשרויות תלויות במידה רבה במנדט שקיבלנו ובמערכת היחסים עם המחבר. למשל, בעבודה שאני עושה בשביל חברת תרגום אני ארשה לעצמי פחות (אם כי גם אז, את הדברים שחשובים בעיניי אמצא דרך להעביר). אבל כשמדובר בקשר בלתי אמצעי, מותר ואף מצפים ממני להביע את דעתי, ויש מחברים שאפילו סומכים עליי מספיק כדי לוותר על ה"עקוב אחרי שינויים". איזה כיף! 

מה אני עורכת

טקסטים בעברית בלבד. ספרי עיון ומאמרים בתחומי החינוך והפסיכולוגיה, יהדות וישראל, מדעי החברה והרוח. 

מה אני לא עורכת

אני לא עורכת עריכה אקדמית שכוללת עריכת מקורות לפי כל הכללים, עמידה בתקנים של מוסד אקדמי כלשהו וכד'.

מבחר ספרים שערכתי*

*או שהשתתפתי בעריכתם.

bottom of page