נולדתי וגדלתי בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. המקום הכי יפה בעולם, כמו שנעמי שמר אמרה פעם על קבוצת כנרת (ושתינו צדקנו).

אחרי השירות הצבאי וזמן מה בקיבוץ אחר, ביליתי כמה שנים נחמדות בתל אביב, ובין השאר למדתי מוזיקה במדרשה למוזיקה שבסמינר לוינסקי. סיימתי עם תעודת הוראה ותואר ראשון. המוזיקה הייתה חלק חשוב מחיי מאז ומתמיד, אבל ללמד פחות התאים לי. לשיר במקהלה – כן, גם היום.

בין השנים 1996–2002 חייתי עם משפחתי ביוסטון, טקסס, ועבדתי במשרד של יהודה הצעיר, תנועת נוער יהודית-ציונית גדולה. החשיפה לעולמם של יהודי אמריקה הייתה מרתקת בשבילי. הבנתי מה פירוש להיות יהודי במקום שבו זה לא מובן מאליו, הכרתי קהילות קונסרבטיביות ורפורמיות, וגיליתי שאין רק "דתיים" ו"חילונים" – יש גם דרך אמצע, שגם קיבוצניקית חילונית ופמיניסטית כמוני יכולה להתחבר אליה.

עם שובנו ארצה, מצאתי את מקומי ביחידת השותפויות של הסוכנות היהודית, שפועלת לחיזוק הקשרים בין קהילות התפוצות לישראל. 15 שנות עבודה מול הפדרציות היהודיות של בוקה רטון, אורלנדו, סן אנטוניו, אינדיאנפוליס ועוד, אפשרו לי לתרום למטרה החשובה הזאת, ועל הדרך – להמשיך ולשפר את האנגלית שלי. אני אוהבת את השפה האנגלית, ובמיוחד אני אוהבת את השפה העברית, ותמיד הייתה לי נטייה לתרגום ולעריכה. עכשיו הגיע הזמן להפוך זאת למקצוע.